שיטת LIGHT לא נולדה מהאוויר. היא נשענת על עשורים של מחקר בנוירולוגיה התפתחותית, פסיכולוגיה של הקשר ומדעי מערכת העצבים.
ארבע מסורות מחקר עצמאיות שמתכנסות לאותה מסקנה: חיבור לפני הכוונה, ויסות לפני לימוד.
מערכת העצבים האוטונומית פועלת בשלושה מצבים: ביטחון, סכנה והישרדות. רק ממצב ביטחון אפשרי ויסות, למידה וחיבור אמיתי.
הוויסות הרגשי של הילד מתפתח דרך חוויות חוזרות של ויסות בתוך קשר עם מבוגר. המוח הימני של הילד "מכוון" על המוח הימני של המטפל.
ילדים (וגם מבוגרים) מסוגלים לחשוב, ללמוד ולתקשר רק כשמערכת העצבים שלהם נמצאת בתוך "חלון הסבילות" - לא בהיפר-עוררות ולא בהיפו-עוררות.
הילד מוביל, המבוגר עוקב. קשר טיפולי המבוסס על אמפתיה, קבלה ללא תנאי ואותנטיות הוא התנאי לכל שינוי. "המשחק הוא שפת הילד, והצעצועים הם המילים שלו".
חמישה עקרונות מחקריים ליבה, והתרגום שלהם לשפת LIGHT.
| עיקרון מחקרי | מה המחקר מראה | איפה זה מופיע ב-LIGHT |
|---|---|---|
| Co-regulation לפני Self-regulation | ילדים לא יכולים לווסת את עצמם לפני שחוו ויסות חוזר בתוך קשר (Schore, 2003; Tronick, 2007). | שלב H - "המבוגר הוא התרמוסטט" |
| Neuroception - הגוף מחליט לפני הראש | מערכת העצבים מעריכה בטיחות/סכנה מתחת לסף המודעות, לפני כל מחשבה מודעת (Porges, 2011). | שלב L - גוף, קול ונוכחות לפני מילים |
| Serve & Return - קשר הדדי כמנוע מוח | אינטראקציות הדדיות חוזרות בין ילד למטפל הן הבסיס לבניית קשרים עצביים (Harvard Center on the Developing Child). | שלב G - שיקוף ולא שאלות - המבוגר מגיב, לא מוביל |
| Rupture & Repair - תיקון כמנוע אמון | לא ה"שגיאות" בקשר מעצבות את הילד - אלא יכולת התיקון שאחריהן (Tronick, 1989). | שלב T - "נשארתי איתך. זה עבר." - תיקון מודע של קרע |
| Behavior as Communication | התנהגות מאתגרת היא תמיד תקשורת של צורך שלא מוצא ביטוי אחר (Ross Greene, Stuart Shanker). | עיקרון הבסיס של כל המודל - "זו שפה" |
המונח "נוירו-אפירמטיבי" מתאר ראייה שבה שונות נוירולוגית - כולל אוטיזם, ADHD, קשיי ויסות ועיבוד חושי - היא דרך קיום לגיטימית, לא פגם שיש לתקן.
שיטת LIGHT פותחה מתוך ראייה זו: המטרה אינה "לנרמל" ילד, אלא לבנות סביבה וקשר שבתוכם הילד יכול להיות בטוח, להתקשר ולצמוח - כפי שהוא.